חיים ואילנה ניקלס

ביום ראשון בשעות אחה"צ המאוחרות עצמת את עינייך לנצח, בבית-החולים "השרון".
לאחר ימים קשים של מאבק על כל נשימה, ועם הרבה יסורים, השבת את נשמתך לבורא.
שלושת בנייך היקרים לך מכל, ליד מיטתך עד אחרון רגעייך.
אני זוכרת אותך, אילנה, עוד מימי גבעת השלושה הישנה, בה את עושה את ראשית צעדייך בארץ-ישראל. ואחר כך בעינת את מקימה לך בית חם ומאושר עם חיים.
שלושה בנים נולדו לכם – נוני, זוהר וגיורא והם כל עולמכם.
הייתי מטפלת של זוהר הרבה שנים. גיורא גדל יחד עם שועא שלי מבית התינוקות ועד יציאתם לצה"ל.
הילדים שלך היו תמיד סמל הטיפוח – נקיים, מסודרים, לומדים, עובדים.
הכל היה חשוב כל כך גם לך וגם לחיים.

הילדים כל כך צעירים עדיין וחיים נפטר בלב ליבו של הקבוץ, באמצע היום, מול חדר-האוכל.
כאב נורא למשפחה שהיתה כל כך מלוכדת. כאב לחברים שחיו עם חיים עשרות שנים וכה העריכו את צניעותו ומאור פניו. עם כל השבר הנורא את לא נכנעת.
את מרגישה ויודעת שהתפקיד שלך, שהמשימות שלך הן ענקיות. את חייבת להמשיך ולגדל את הבנים ולהביאם טובים ובריאים לבגרות. את חורקת שיניים ולא מוותרת.
הבית שלך מלא תמיד בילדי חוץ שאת מאמצת בנוסף לבנים שלך, ולכולם את נותנת הרגשה שזה הבית ואת שלהם תמיד. החברים של הבנים שלך אהבו כל כך לבוא לבית שלכם. את קיבלת את כולם כל כך יפה. היית שותפה לחוויות שלהם בכל גיל.
אני זוכרת את ימי ההולדת בחדר שלך (אז עוד היה נהוג שלכל ילד שהיה לו יום-הולדת, כל ילדי הכיתה התאספו בחדרו עם המורה והמטפלות לחגוג ולברך). החדר שלך תמיד היה מסודר למופת: הכיבוד כיד המלך, עוגה ועליה נרות וברכה בקצפת, ותמיד צילמתם את האירוע וטרחתם לדאוג לכולנו לתמונות.
אני זוכרת אותך חרוצה ומסורה למקומות העבודה שעבדת בהם: מטבח, נוי, שמירת לילה תקופות ארוכות, חדרי חולים ועוד.
אני זוכרת אותך נאבקת לכבוש עוד תחומים של עשייה והתעניינות. את שוקעת במלאכת יד – בנחושת, ריקוע, בקש, כל מיני עבודות יצירה, וזה ממלא אותך ואת ביתך.
כשהבנים גדלים את מעיזה ונוסעת לטייל בעולם. עוד צוהר שאת פותחת לעצמך באומץ, בסקרנות, ואת לא מוותרת. זה סוחף אותך ואת חוזרת מכל מסע כזה מלאת רשמים וחוויות.
לפני מספר שנים את מחליטה לקחת את האחריות על עצמך, ועושה צעד שדורש הרבה כוח ואומץ.
את עוזבת את עינת ובונה לך את ביתך האחרון בפתח-תקוה. עינת נשארה לך בית.
כאן מגדלים נוני וג'יין את נכדייך. כאן החברים שגדלו וצמחו עם ילדייך ואיתך.

נוני, זוהר וגיורא, היום אתם נפרדים לעולם מאמא שלכם. היום אתם נושאים בכאב יתמות שלמה טרם זמן. הצער הוא גדול. כלות ונכדים, נפרדים מסבתא, ידידים וחברים לדרך ארוכה, מרכינים ראש על קברך הרענן.
יהי זכרך ברוך.