אברהם ביהרי

בשעות הבוקר המוקדמות עצמת את עינייך לנצח בבית החולים "השרון" בו היית מאושפז בימים האחרונים.
ביהרי – "אקוש", נולדת בראשית המאה, יליד 1900. אפשר להגיד נפרד מהעולם בשיבה טובה. אבל דווקא בגלל הזכות המאושרת לחיות אתך כל-כך הרבה שנים ולהכיר את כל היופי שהיה בך, הפרידה היא קשה, כואבת ועצובה. וכשאני עומדת כאן ליד הקבר שלך ומספרת את סיפור חייך ויודעת שברכה, הנכדים, ישעיהו, חיה וכל הקרובים לך לא יראו אותך יותר, לא ישמעו אותך יותר – קשה לי מאד.
ברכה יקרה, את סוגרת היום תקופת יתמות מלאה מאמא ומאבא, כאב גדול מאד. כאב שרק הזיכרונות הנפלאים במחיצת הורים כל כך טובים יכולים למלא את המצברים ולתת כוח להמשיך.
אני זוכרת כשאמא שלך נפטרה והיא יפה וזוהרת והיא שומרת כל-כך על אבא שלך, חשבנו שהחיים של אקוש נגמרים, אבל כנראה שלא ידענו כולנו כמה הרבה כוח ואהבה יש באבא שלך, ברכה.
ביהרי, נולדת בראשית המאה, אמור היית להיות חייל כבר במלחמת העולם הראשונה. התחמקת מהשרות הצבאי בזכות היותך סטודנט (למדת כל מה שרק אפשר היה: מתמטיקה ועיתונאות, גאוגרפיה ופילוסופיה).
בנך הבכור שנולד מנישואיך הראשונים כשאתה בן 21, נפל במלחמת העולם השנייה בשבי הרוסי.
בתך ברכה'לה, כמו שנוהג היית לקרוא לה, נולדה לך ואתה בן 49 שנים, אחרי המלחמה.
חייך המשותפים עם חיה ז"ל החלו בבודפשט. היית שייך למשפחה אריסטוקרטית עשירה וידעת חיים טובים. עוד מהונגריה שלחת כספים לארץ בתור ציוני. היית נדבן חשוב ותמכת רבות בקיבוץ יד-חנה.
כשעלית לארץ ישראל אחרי המלחמה, באוניה, הייתם – אתה וחיה המשפחה היחידה שעולה לארץ ישראל. כל שאר היהודים שהיו באוניה ממשיכים לאוסטרליה. אתה מוזמן ע"י החברים מיד-חנה להצטרף לקיבוצם, אבל מפאת גילם הצעיר של החברים, אתם מחליטים לבוא ולחיות בקיבוץ גבעת השלושה, שם יש לכם חברים טובים: ד"ר מיקי פרנק ז"ל שלמד איתך באוניברסיטה בהונגריה, ועוד.
מחיי עושר ורמת חיים גבוהה אתם מתחילים לחיות חיים קשים וצנועים, עוברים את מכאובי הפילוג, ועם כל המעבר החד והשינוי הגדול שאתם עושים, אתה כל הזמן מרוצה ומאושר בחלקך, ואולי זוהי הסיבה שנותנת לך את היכולת להמשיך לחיות כל-כך הרבה שנים.
בימיה הראשונים של עינת, חיה ואתה הבשלנים של הישוב הבונה את עצמו בנקודה החדשה: מחושך עד חושך ליד הסירים…
הרבה שנים אתה עובד בבית החרושת לנעלים. בשעות הפנאי אתה קורא המון: פילוסופיה, מחקרים בכל התחומים. אוהב מוסיקה, אוהב אוכל טוב. אוהב ספורט – תכנית הספורט "שירים ושערים" ריתקה אותך והיית מאזין קבוע, ובאופן סימולטני משווה תוצאות עם בלום דרך הטלפון.
אשתך, חיה ז"ל, בנוסף לכל כישוריה הייתה גם עיתונאית בשפה ההונגרית. אשה פיקנטית ומיוחדת. וכשהיא כתבה, גם אתה כתבת למגירה.
יוהנה, שאהבת וחלקת איתה את חייך אחרי פטירתה של חיה, אהבה לצייר, ואתה רץ למוזיאונים ורואה ומתרשם מהרבה תערוכות ומציע לה מה ואיך כדאי לה לצייר. עם חיה גרינבוים אתה בונה את ספריית האופרות, כי חיה מאד אוהבת אופרות.
עם כל בת זוג, אתה מגלה עולמות של חן, חסד ויופי, ואתה נהנה ואוהב כל רגע.
אתמול, בשבת, ביקרו אותך ברכה, שייקה'לה והנכדים. ואתה צלול ומתעניין – כמו תמיד.
מתעניין בתוצאות הספורט, והתחנה בטלוויזיה כבר מכוונת לתוכנית.
ברכה וישעיהו, היום נסגר בית ההורים שלכם בעינת. אנחנו, החברים הקרובים שלכם, יודעים את גודל האבידה ורוצים להגיד לכם ומבקשים, שלא תפסיקו לבוא ולבקר. יש בלבנו הרבה אהבה אליכם ואנו רוצים להמשיך להיות שותפים בזיכרונות העבר ובעתידכם.
נכדים יקרים, אתם נפרדים מסבא אהוב, רגיש, מסור וקרוב.
חיה, קרובי משפחה והרבה ידידים, נפרדים בצער מחבר נאמן.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.