צפורה דגאי – טובולסקי

צפורה בת לאתל ויצחק טובולסקי, נולדה בעיירה סקידל שבאזור גרודנו, פולין (כיום – ביילורוסיה). למדה בבית הספר "תרבות" שבעיירת הולדתה והמשיכה את לימודיה ב- אינודרוצלב בצפון-מרכז פולין. בתקופת לימודיה שם התגוררה בבית הדוד אלקס, אחיה של אמה אתל.
צפורה השתלמה בסמינר דו-שנתי לבנות בגיל 19-17 להכנתן לניהול וארגון חיי משפחה לאחר נישואיהן. עם סיום הלימודים חזרה לסקידל והצטרפה לארגון "החלוץ" . בגיל 20 יצאה להכשרה של "החלוץ" בדומברוביצה שבגוש קלוסובה. שם נפגשה עם מאיר ריבקובסקי (דגאי). נוצרו ביניהם יחסי חברות והם עלו יחד בשנת 1935 באניה האיטלקית "ירושלים" לארץ ישראל. הגיעו לגבעת השלושה ובחודש מאי 1936 באו בברית נישואין כדת וכדין בבית הרב צביק בכפר גנים ליד גבעת השלושה.
לזוג נולדו 4 ילדים: איתנה, הבת הבכורה נולדה ביולי 1937, נירה, בינואר 1942, ישראל נולד ביום הכרזת המדינה – ב 15.5.1948 ויצחק בן הזקונים, נולד באוגוסט 1952.
ב- 1939 התגייסה ציפורה עם מאיר והבת איתנה לעזרה לקיבוץ הצעיר "עין הים" שבעתלית.
בשנת 1946 כשהייתה צפורה כבת 32 נשלחה למשך שנתיים לסמינר לגננות שהתקיים בקיבוץ יגור וולאחר מכן ב"אורנים". סיימה את לימודיה ב-1948 ומאז עסקה במקצוע כגננת מוצלחת ואהובה במשך 25 שנים ברציפות.
בסיום עבודתה כגננת, גוייסה לפעילות במחלקת החינוך בתק"מ.
אנחנו הבנות והבנים של צפורה ומאיר הקמנו משפחות. נולדו לצפורה 12 נכדים, והיא זכתה אף לנינים. חיה עם בעלה מאיר 60 שנים טובות. בלילה שבין הרביעי לחמישי באוקטובר 1993, בחול המועד סוכות, מיד לאחר חצות, נפטרה בחדרי חולים בעינת. נקברה ב-6.10.1993 בבית העלמין בעינת.
אמא שלנו צפורה, חיה בתקופה קשה לאנושות, שכללה שתי מלחמות עולם ומהפכות חברתיות ופוליטיות ואת השואה הנוראה שקיפחה חיי שליש מעמנו. צפורה זכתה לחווֹת בעצמאות מדינת ישראל ולחוש את המשמעות של עובדה זאת לעם היהודי המפוזר בעולם כולו.
יהי זכרה ברוך.