מאיר גר

מתוך חוברת הזכרון שיצאה לאור בעינת במלאת שנה למות מאיר ז"ל – 1958

מאיר נולד בשנת 1902 בעיירה קטנה, קראן, הנמצאת במרחק של כמה עשרות קילומטרים מקובנה (ליטא). בעיירה זאת היו כמאתיים משפחות של יהודים, רוסים, פולנים וגם טטרים. בעיירה היו כמה עשרות משפחות של יהודים, שפרנסתם הייתה על מסחר זעיר, מלאכה וגם עבודת אדמה.
ההורים של מאיר היו מהמשפחות נשואות הפנים שבעיירה, הם התפרנסו ממאפיה ששניהם עבדו בה.
בבית שררה רוח לאומית-מסורתית והיה יחס של אהבה לארץ ישראל. ההורים דאגו לחינוך טוב לילדיהם ולא חסכו כל עמל לשם כך. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה נתקבל בבית בקביעות עיתון יומי יהודי, דבר שהיה בלתי שכיח בימים ההם.
לאחר שבמשפחה מתו ילדים אחדים נשארו בה 3 בנים ובת אחת. מאיר היה הבן הבכור. הוא למד ב"חדר" מסורתי ובנוסף לזה למד עברית, רוסית ולימודים כלליים. אביו של מאיר דאג תמיד שבעיירה יהיה מורה ללימודים אלו והיה מביא אותו מווילנה.
זמן מסויים ביקר מאיר בבית הספר העממי הרוסי (הממלכתי) ובכל מקום שלמד בו, היה תלמיד מוכשר, חרוץ ולמד טוב. בקיץ 1914 נסע עם אימו לבקר אצל קרובים בעיר סובלק. בהיותם שם פרצה מלחמת העולם הראשונה והם חזרו לקראן.
בקיץ 1915 התקרבה החזית המלחמתית לקובנה. הרבה משפחות יהודיות מהעיירה ברחו משם והתחילו לנדוד מזרחה לפנים רוסיה. שישה שבועות נדדה משפחתו של מאיר ממקום למקום, עד שהגיעו בשמחת תורה 1915 למינסק (בלארוס), מקום בו המשיך מאיר בלימודיו אצל מורים פרטיים.
עד מהרה התקרבה החזית גם למינסק. תושביה סבלו מאד מן הקרבות ובעיקר סבלו הפליטים, שהיו בעיר ובתוכם גם משפחתו של מאיר.
בסוף שנת 1916, בהיות מאיר כבן 14, הגיע לרומני, מחוז פולטבה (אוקראיינה) ושם עבד כפקיד בחנות.
כמה חדשים אחרי מהפכת פברואר 1917 (ויתור הצאר ניקולאי על השלטון ברוסיה), חזר מאיר למינסק וקיבל עבודה בחברת "אזע" )האיגוד לשמירת בריאות היהודים(.
אחרי המהפכה הבולשביקית נכבשה מינסק ע"י הגרמנים אך בדצמבר 2018 כבש הצבא האדום הרוסי את העיר, ופליטי המלחמה החלו לחזור למקומותיהם הקודמים ומשפחת מאיר אף היא חזרה לקראן.
בראשית 1920 עזב מאיר את העיירה ועבר לקובנה. בעיר זאת התקרב לחוגי "צעירי ציון". בקיץ 1922 חזר לקראן, מילא תפקיד מורשה "הקרן הקיימת" ועמד בראש הפעולה הציונית במקום.
בזמן זה התגבש אצלו הרעיון לעלות ארצה כחלוץ. מחלת האב מנעה את יציאתו להכשרה והוא השתדל להתקרב ולהכיר עבודות חקלאיות.
ב – 19 בפברואר 1925 עזב מאיר את ליטא ועלה ארצה.
עם בואו לארץ הצטרף לחבורת "מעבר" בפתח-תקוה, במקום שהתרכזו חלוצים מפולין, רוסיה וליטא. חברי הקבוצה שכנו באוהלים ליד בית מועצת הפועלים. עבודתו הראשונה הייתה ייבוש ביצות במגדיאל (הוד השרון). כמו כן התפרנסו החברים מעבודה בפרדסי החקלאים במושבה, ועבודות יער / הכשרת שטחים לחקלאות בשרון.
עם הקמת גבעת השלושה ב – 1.5.1925 הצטרף גם מאיר לחברי "מעבר" אשר יחד עם חברי קבוצת "עין-חרוד" הקימו את הקיבוץ.
בגבעת השלושה נישא מאיר לדבורה (מלצקי) וב – 1945 נולד להם בנם היחיד משה'לה.
אחרי הפילוג בקיבוץ המאוחד הצטרפו בני המשפחה לפלג "האיחוד" והקימו ב-1953 את קיבוץ עינת. מאיר היה אחד החברים הוותיקים והמסורים.
הגורל התאכזר אליו כשחלה במחלה ממארת ובשנת 1957 כשהיה רק בן 55 נפטר בטרם עת.
יהי זכרו ברוך.