ישעיהו קדם
כ"ח כסלו תרס"ג - 28/12/1902
א' אב תשמ"ה - 19/07/1985
תולדות חיים
ראיון עם ישעיהו, מתוך עבודת שורשים שנעשתה על ידי נינו, דובי דגאי.
ארץ המוצא שלי, רוסיה המאוחדת (הצארית), היינו משפחה גדולה ומאוחדת, הייתי בין הילדים הצעירים.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הייתי בן 12 שנים, באותה תקופה הייתה גם המהפכה הקומוניסטית.
המשפחה התפרקה, אני הגעתי עם הצבא הלטבי לעיר הבירה ריגה, שם מצאתי את אחותי פניה. היינו ביחד כשלוש שנים. בריגה למדתי את מקצוע האפייה. בשנת 1922 עליתי ארצה, הגעתי לירושלים, ושם חייתי 22 שנים והקמתי משפחה.
משפחתי, הורי אחי ואחיותי, נשארו כולם ברוסיה, אני היחידי שעליתי ארצה. הייתי בקשר מכתבים רק עם אחותי פניה.
בבית הורי היינו 9 ילדים, קיבלנו חינוך מסורתי.
שפת הדיבור בביתנו הייתה רוסית ואידיש.
בירושלים כפי שכבר סיפרתי הקמתי משפחה, התחתנתי עם סבתא מרים ז"ל, ונולדו לנו 3 ילדים, יוסקה, גלילה ודוד ז"ל.
בשנת 1943, תקופת מלחמת העולם השניה, לא הייתה עלייה לארץ , והתנועה הקיבוצית פנתה בקריאה לאנשים מהעיר שיצטרפו לחיים בקיבוץ.
החלטנו ללכת ולהצטרף לקיבוץ. עברנו מירושלים לקיבוץ רמת- הכובש.
ברמת-הכובש עבדתי במאפיה, הקמתי שם מאפיית עוגות, ובית חרושת לביסקוויטים.
ברמת הכובש היינו עד שנת 1951, ואז עברנו והקמנו את קיבוץ עינת, הייתי בין הראשונים בעינת.
היום אני בן 80 שנה, נולדתי בחנוכה בנר שלישי.
היום אני ממשיך לאפות עוגות לבני משפחתי,לנכדיי ולניניי.
יש לי 12 נינים ואתה דובי הנין הבכור שלי.
דברים על קברו
כולנו מלווים אותך היום סבא ישעיהו למנוחת עולמים, עצובים וכואבים את הפרידה ממך.
הגעת לארץ ישראל מרוסיה לפני עשרות שנים, הצטרפת למשפחה שהייתה כבר בארץ.
בשנת 1922 עלית לירושלים ובה חיית במערב ירושלים, היית חבר פעיל בהגנה והגעת לתפקיד של מפקד מערב ירושלים. עיקר הפעילות הבטחונית שלך הייתה בתקופת המאורעות. בשנים אלו היית פעיל במיוחד בהגנה על השכונות, יצרת קשר מיוחד במינו עם התושבים, ולמרות השוני במנטליות הצלחת להביא את כולם לשיתוף פעולה.
היית איש עבודה מסור ונאמן, חתרת תמיד להגיע לרמה מקצועית מושלמת. השקעת הרבה מאד מחשבה ומרץ ושאפת לראות את הרעיונות שלך בתחומים המקצועיים מתגשמים. היית אדם עם ערכים ואידאות חברתיות.
בסוף שנות השלושים אתה עובר עם מרים ז"ל, ושלושת ילדיך לרמת-הכובש,לחיות בקיבוץ מתוך הכרה שזו צורת החיים בה תוכל לבטא את הרעיונות החברתיים שלך, בה תוכל לתת לילדיך חינוך לאומי, ציוני, מעמדי צודק ומושלם ביותר. ואכן הגשמת בחייך הרבה ממשאת נפשך, היית שלם בדרכך ודבק בעקרונותיך, השתדלת להשפיע על מהלכי החברה בדוגמא אישית.
בפילוג עברת לעינת. הקמת בעינת משפחה לתפארת היית גאה ומאושר בה. סבא ישעיהו, אתה היית מושג. אדם אציל נפש וצלול מחשבה. ליווית את החיים בעינת בכל התחומים מתוך מעורבות יוצרת בהמון איכפתיות בחום.
אתה פתחת וסגרת מעגלים, היית סנדק של רוב הילדים בעינת, והיית האיש שדאג להביא למנוחת עולמים את הנפטרים. בכל חתונה וארוע חגיגי בקיבוץ פיארה העוגה המיוחדת שלך את שולחן החוגגים.
שנים עבדת במאפיה בתקופות הקשות ביותר, ויותר מאוחר, בפינה שלך מתקן בונה ומשפץ, כל מה שרק ניתן לתיקון לטובת החבר.
סבא ישעיהו, הייתה לך זכות מיוחדת במינה, המשפחה הגדולה והטובה שהיית מוקף בה ילדים, נכדים ונינים, שעוררו קנאה והערצה על ידי כולם. היית איש משפחה כל כך מסור, חשבת על כולם, דאגת לכולם, והם החזירו במנות גדולות.
מותו של דוד בנך הצעיר שבר אותך ומותה של מרים הוסיף על כוס היגונים אבל אתה עם כוחות הנפש הגדולים שלך,עם הידיעה כמה אתה חשוב ליקיריך, התגברת והמשכת לחיות. סבא ישעיהו המספר על ירושלים, האופה עוגה לחג, המטפח שתיל לנכד, השומר ממתק לנין, העוקב ומלווה יום יום, שעה שעה, את כל מה שקורה לקרוביך, לקיבוץ שאתה חי בו, ולמדינת ישראל.
גלילה, עוברים עליך ימים קשים ביותר, בן לא יכול להשתתף בפרידה מסבא עקב מחלתו, אבל סבא ישעיהו השאיר לך נכסים יקרים ביותר וכולנו מאמינים שהם יהיו לך למשענת ולנחמה.
לכל בני המשפחה, לכולכם, מותו של סבא ישעיהו מותיר חלל גדול.
האהבה והמסירות שלו ילוו אתכם לעד.
יהי זכרו ברוך.
נירה כהן – דגאי