אברהם (אברהמ'ל) זדרנובסקי

אברהמ'ל, בן מלי ושמואל זדרנובסקי, נולד בעיירה מונסטרישצ'ה שבאוקראינה.
בתחילת המאה ה-20 התושבים האוקראיינים ערכו פרעות ביהודים, בעידוד השלטונות הסובייטים. בצעירותו הצטרף אברהם לארגון ההגנה העצמית של יהודי אוקראינה. גם לאחר תום גל הפרעות המשיכו הצעירים היהודיים בפעילות ציונית שמטרתה הייתה לעלות לארץ ישראל. אברהמ'ל הושפע מהרעיונות הציונים הסוציאליסטים על הקמת חברה עובדת ושוויונית בארץ. רבים מחברי תנועה זו עלו לארץ בעלייה השלישית והרביעית.
לאברהמ'ל היו תכונות ייחודיות שהשפיעו על דרכו ופעילותו הציבורית: סקרנות, מחשבה מקורית, צורך עז בביטוי אישי של דעותיו על וענייני השעה והאידיאלים של הקיבוץ. הוא היה אחראי ואיכפתי גם בעבודה ובמעשה.
אברהמ'ל היה בין ראשוני גבעת השלושה הישנה שנוסדה בשנת 1925 . בחיי החברה של המשק הצעיר התבלט בפעילותו באסיפות, בשיחות חברים, במועצת המשק, תוך רגישות לדעות שונות.
הוא עבד בפרדסי פתח תקוה והיה לו מגע בלתי אמצעי עם פועלי המושבה.
ערב ערב היה הולך ברגל לפעילותו הציבורית בבית ההסתדרות בפתח תקוה.
בשנת 1937 נשלח אברהמ'ל בשליחות ל"החלוץ" בפולין. את עיקר עבודתו עשה בקיבוץ ההכשרה בבנדין . עד שנותיו האחרונות שמר על קשרים הדוקים עם רבים מחבריו מבנדין. אברהמל היה איש עבודה, מעורב ופעיל בעשייה חברתית. לפעמים נכנס לעימותים עם חברים בגלל שמירה על עקרונותיו.
הייתה בו רגישות רבה לדרכי ביטוי ויצירה בחיי המעשה והרוח והוא נתן במה ליוצרים וכותבים בקיבוץ, בעיסוקיו בתרבות ובעלון.
ב-1947 נישא אברהמ'ל לעליזה פלמן ונולדה להם בתם היחידה – עמליה ב-1948.
עם הפילוג בשנת 1952 עברה המשפחה לעינת. אברהמ'ל עבד במטע עצי הפרי. היה משכים כל בוקר וצועד ברגל לעבודה. עקב אחרי התפתחות כל ענפי המשק ושמח בהישגים.
אברהמ'ל התעניין בחינוך בתו עמליה וכל נקודת ציון בהתפתחותה והתבגרותה הייתה בשבילו יום חג; מסיבות יום הולדת, בת-מצוה, גיוס לצה"ל ונישואים. ליווה את כל אירועי משפחתו בהתרגשות רבה. אהב לבלות בחברת נכדותיו. בשעות הפנאי עסק בכל נושא שהעשיר את נפשו. קרא הרבה ספרים, נהנה מהצגות וסרטים.
אברהמ'ל ערך את עלון עינת שנקרא – "עלי עינת" במשך שנים רבות. *
הוא התמסר להוצאת דפים לזכרם של חברים לדרך שנפטרו, וחוברות הזיכרון שהוציא בעינת במשך כ 20 שנה נושאות את חותמו בכתיבתו האישית וביחסו הרגיש לכל חבר שנפטר ואיסוף ציוני דרך לחייו.
אברהמ'ל היה מרכז תרבות בעינת וחי את תפקידו זה במשך 24 שעות ביממה. בכל חג ואירוע השקיע מחשבה רבה ודירבן את האחרים לעשייה.
בעריכת העלון עסק מתוך אמונה גדולה בצורך לשקף ולהראות את דמות החברה והבית.
לא קל היה לו לאסוף את החומר לעלון ולא פעם היה עליו להשלים את החסר.
בחלק מן המאמרים שכתב יש מן "הנבואה" לאשר יבוא בעתיד. כמה מרעיונותיו התגשמו בשנות חייו האחרונות, כמו: ההצעה לקיום בית הספר האזורי, השתלמויות ולימודים בשטח החקלאות.
עסק בכתיבה עיתונאית – תיעודית ואף ניסה כוחו בשירה. ברשימותיו כתב על אירועי הזמן, תיאר הווי חיים מקומי, הרהורי חול וחג ופרסם אותם בעלוני הקיבוץ.
חברים רבים היו לאברהמ'ל בעינת ומחוצה לה. עם פטירתו נשארו משפחתו וידידיו, אבלים על חבר אמת, איש רב פעלים מתווה דרך ומעורב בחיי החברה והתרבות ב"גבעה" ובעינת.
יהי זכרו ברוך.