צבי רוזנשטיין

צבי היקר,
הבוקר בשעה מוקדמת הודיעו לי דורון וליאורה כי תמו ייסורייך.
בכאב לב קיבלתי את הידיעה, ומסכת חיים שלמה ארוגה בהרבה חוטים של צער וכאב, עברה לנגד עיני.
חודשים ארוכים טרם התבשרנו על מחלתך האנושה פנינו אלייך, בני כיתה מקורבים בשיחות אינטימיות, ואמרנו לך:, צבי לך להיבדק אצל הרופא. אתה נראה לא טוב, חיוור, רזית, ואתה דחית אותנו עם החיוך המבויש שלך, ואמרת לא נורא בסה"כ אני לא מרגיש טוב, רק קצת מציק פה ושם אבל…,ובאמצע טיול בחו"ל, ובאמצע החיים, התפרצה המחלה במלוא עוצמתה.
שבת הביתה חולה וסובל. ומאז כשנתיים ימים היית במאבק יום יומי על חייך והשתדלת בכל כוחותיך להמשיך להיות אבא וסבא וחבר טוב. ואני בטוחה שידעת גם הרבה רגעים של נחת וחסד. זכית לנכדה פעוטה והיית שותף להתפתחותה וצמיחתה.
אני חוזרת לילדותנו בקיבוץ גבעת השלושה. ילדים בגן. אתה סובל מבעיות אורטופדיות קשות ברגליים, עובר הרבה ניתוחים. אנחנו הילדים משחקים סביבך, ורגלייך נתונות בגבס. בן יחיד להורייך רבקה וקרל ז"ל. אתה כל עולמם, האוצר היקר שלהם, והם שומרים עלייך, מלווים אותך באהבה בצניעות ובמסירות. ואנחנו גדלים. אני זוכרת אירועים משפחתיים בבית הורייך. הבית תמיד נוצץ בניקיונו. מפות ומפיות רקומות מעשה ידי אמך ודברי מתיקה ומאפה מלאכת כפיים, ועיניהם אורות ואוזנם קשובה לכל סיפור מהווי הכיתה שהיינו מביאים אלייך הביתה.
חיבור נוסף עם הולדת ילדנו חגי, , וגדי הילד שלך ושל תמר. הילדים נולדו בהבדל של שלושה ימים, גדלו יחד בבית התינוקות, מיטה ליד מיטה וכך בגן וכך בבית הספר. וחגי לא היה מסכים שנתחיל את הסיפור לפני השינה עד שגדי יצטרף וישב לידו ליד המיטה.
חייכם כהורים לבן בכור היו כל כך קשים ואתם נתתם כל שרק יכולים הורים לתת. התפללתם, ואהבתם, קיוויתם ורציתם עם כל הסבלנות, המסירות והכאב. הייתם לצדו יומם וליל. מספר ימים לאחר מסיבת בר המצווה של גדי, נפטר היקר ואתם הורים שכולים. ראינו את צערכם הגדול ולא יכולנו לעזור יותר.
צבי חבר חרוץ, איש עבודה נאמן. במשך שנים ארוכות מלאת את תפקיד רכז הרכב. אתה היית האיש שבנה ועיצב את התפקיד וזאת תוך כדי מילוי יום עבודה.
רק מאוחר יותר הפך התפקיד גם ליום העבודה שלך, כשצי הרכב גדל. היה לנו נעים לבוא אלייך לקבל מפתח לאוטו (לקראתי תמיד יצאת החוצה כי פחדתי מהבולדוג שגידלת). תמיד אהבת בעלי חיים, וטיפחת גינה וקשרים חברתיים. ואפילו פרצת את מעגל הביישנות שלך והתחלת לקחת חלק בריקודים בימי שישי בעינת אירועים.
גידלת שתי בנות יקרות ואהובות, קרן ואביבית, שעומדות כאן היום על קברך הטרי ומבכות אבא, שתי בנות שהיו לך תמיכה ומשענת בכל ימי החולי הקשים.
צבי, אני רוצה להתנחם בידיעה שבית עינת נתן לך בית חם עם טיפול מסור ואוהב עד לאחרון רגעייך, צוות טיפולי שדאג באמונה לכל צרכיך. משפחת רוזנשטיין נפרדת היום ממך צבי היקר בהרבה צער וכאב, ואנחנו חברייך וידידייך נזכור אותך.
ינעמו לך רגבי עפרה של עינת ותנוח על משכבך בשלום.