פנינה אנגל (לבית פסמן)

פנינה נולדה בשנת 1929 ברומניה בעיר בוטושן. למעשה גדלה בלי הורים. ממש לא הכירה את הוריה. אמה נפטרה בעת לידתה פנינה ואביה נפטר כשהייתה ילדה קטנה. התגלגלה ממוסד למוסד, מבית יתומים למשנהו. לעתים היתה בבתיהם של אחיותיה הגדולות.
בשנת 1944 עלתה עם עלית הנוער בקבוצה שנקראה "העלייה התורכית". הגיעה לקיבוץ תל-יצחק. אחרי תקופת מה העבירו את הקבוצה לאזור תל-אביב. באותה התקופה הכרתי אותה, ממש בדרך מקרה.
יושרה והתנהגותה נראו לי. היתה ממש מחוסרת כל – רק שמלה אחת הייתה לה. התחתנו כשהטכס נערך על גג בית הורי. פנינה היתה אז בת 17. נכחו חברים וידידים. לפנינה לא היו אז בני משפחה בארץ. בשנים יותר מאוחרות הגיעו שלוש אחיותיה גם הן לארץ.
אחרי החתונה עברנו לכפר ורבורג. אילן ואהוד נולדו באותה תקופה. פנינה עזרה בשדה, ברפת, עשתה עבודות הבית, ככל שיכלה.
פרצה מלחמת העצמאות, אותי גייסו, את הנשים פינו. המשק הוזנח. מכיוון שלא הונהג אז ביטוח מלחמה, לא יכולנו להתאושש. מכרנו את המשק ועברנו לתל-אביב.
עברו שנים אחדות, ראינו שזו לא הדרך שרצינו בה, התלבטנו בין חזרה למושב ובין קיבוץ, הכרענו לטובת הקיבוץ – ובאנו לעינת ב – 1957. קשיי ההסתגלות היו רבים. למרות זאת החלטנו להשאר. הילדים הלכו לבית הספר, בן הזקונים, ארז, נולד בעינת.
ככה זרמו השנים. פנינה עבדה במקומות שונים, בהם התקבלה ברצון. עבודתה האחרונה עם הקשישים נתנה לה את הסיפוק הרב ביותר. פנינה היתה רעיה מסורה. תמיד דאגה לכל בני המשפחה. לבנים, לכלות, לנכדים. העבירה כל נכד מהגן לבית הספר. היתה עמו ביום הראשון בכיתה א'. אירגנה והשתתפה בכל השמחות של המשפחה. הרוח היוזמת והמבצעת, היתה אומרת: "בגלל שלא היה לי בית משפחה בילדות, אני רוצה להעניק לכולם את המקסימום שאפשר".
בנובמבר 1982 הודיע ארז על חתונה עם חלי בח"ל. החתונה נערכה בניו-יורק. אמורים היינו להגיע לחופה, אבל בגלל מחלה פתאומית שתקפה אותי, נדחתה הנסיעה למועד אחר. מכיוון שהדבר לא נתן לה מנוח, ורצתה להכיר את כלתה החדשה וכמובן – לראות את אז, החלטנו לנסוע לארה"ב. נסענו, בילינו, התראינו וחזרנו ארצה.
הדבר נתן לפנינה סיפוק רב. שמחנו שיכלה לעמוד במאמץ ובהתרגשות. פנינה עצמה, שדאגה לבריאותי, שמחה שעמדתי גם אני בכל הכרוך בכך.
ב – 24 לאוגוסט, כרגיל, שכבה למנוחת צהרים שלה ולא התעוררה.
תנוח על משכבה בשלום.
נזכרך לעולמים – בעלך חיים