נתן סטולר
ב' סיון תרס"ז - 15/05/1907
י' אדר תשנ"ד - 21/04/1994
תולדות חיים
נולד להוריו זאב ודינה סטולר במינסק (אז רוסיה הלבנה) .
אביו הלך לעולמו כשנתן היה כבן 12 ונתן גדל מאז בבית אחותו הגדולה גולדה שהייתה כבר נשואה עם ילדים והיגרה במשך הזמן לארה"ב.
נתן עלה לארץ בגיל 18. אימו דינה עלתה לארץ ישראל – פלשתינה והצטרפה לנתן בקיבוץ רמת הכובש. לימים עברה עימו לעינת.
אבא עבד בפרדסי פתח תקווה ובסלילת כבישים.
הצטרף לקבוצת "הכובש" בכפר סבא ב- 1927.
היה ממייסדי קיבוץ רמת הכובש שעלה על הקרקע ב- 1932.
בקבוצת הכובש הכיר את עליזה זמברובסקי ונשאה לאישה. ברמת הכובש נולדו שלושת ילדיו. נמרוד ז"ל ב- 1934,ויבדל"א – אהרון ב- 1939 וזאב ב- 1944.
היה גפיר במסגרת השלטון הבריטי.
עבד בבניין והיה נהג בחברת תחבורה.
אבא היה פעיל בהגנה ועבר קורס מפקדי מחלקות. בנוסף היה פעיל בהגנת קיבוץ רמת הכובש בתקופת השלטון הבריטי בארץ ובמלחמת השחרור ובין היתר בנה סליקים להסתרת נשק בלתי לגלי בתקופת השלטון הבריטי.
במסגרת פעילותו בהגנה גייס אנשים חדשים. אחת המגויסות הייתה עליזה זמברובסקי אותה נשא לאישה.
עם הפילוג בתנועה הקיבוצית ב- 1952 עזב עם חברי מפא"י את רמת הכובש ויחד עם חברי מפא"י יוצאי קיבוץ גבעת השלושה, ייסדו והקימו את קיבוץ עינת.
בעינת עבד בבניין, היה נהג המשאית של עינת, מרכז קניות ורכז הכולבו.
התאפיין בחריצות. אמינות, נאמנות, הגינות וחברות.
יהי זכרו ברוך.
אבא ואמא זכו ולהכיר ולגדל 9 נכדים:
בנותיהם של נמרוד ז"ל ולאה סטולר – נעמה ושלומית יבדל"א.
בניהם של אהרון ומרים סטולר – גיא ז"ל,חן ואורי יבדל"א.
ילדיהם של זאבל'ה ונורית סטולר – עינת, לורן, ערן ורועי.
במשך השנים נולדו במשפחתנו המורחבת 18 נינים להורינו. כה לחי!
אהרון טל (סטולר)
סבי מספר:
"נולדתי ברוסיה. עליתי לארץ ישראל מפולין בשנת 1926. הייתה לי תעודה רוסית והייתי צריך להביא מסמך כדי להראות שאני פולני. כל הסיפור הזה לקח לי שנה שלמה עד שהצלחתי להשיג דרכון. מפולניה נסענו ברכבת לרומניה, מרומניה שטנו באוניה והגענו לארץ ישראל לנמל העיר חיפה.
הייתי שבוע בבית-העולים בחיפה. מחיפה נסעתי לפתח-תקווה שם התיישבה קבוצת "הכובש". לא הייתה לי בעיה להיקלט, כולם היו צעירים וחדשים.
היה חוסר עבודה, אנשים התבטלו.
עבדתי בפרדס, העבודה הייתה קשה ומפרכת בהתחלה אך לאט לאט התחלתי להשתפר והייתי פועל חרוץ וטוב.
בשנים שבהן קרו כל המאורעות* הייתי מפקד בהגנה ואחראי על הביטחון של הקיבוץ. עברו כמה שנים והתחלתי לעבוד בבנייה, בניתי בתים וסללתי כבישים.
אחרי כמה שנים קיבלנו את השטח של רמת הכובש ואני הייתי בין הראשונים שעליתי לקיבוץ ובניתי גם את רמת הכובש.
כשעברנו לעינת, אשתי ואני, עבדתי בבניית בתים במשק.
אחרי זמן מה, עברתי לעבוד במחלקת הבנייה של האיחוד למשך 3 שנים.
אחר כך התחלתי לעבוד כנהג במשק. לאחר מכן הייתי מרכז קניות למשך 8 שנים.
כשעזבתי את העבודה כמרכז קניות, התחלתי לעבוד בכל-בו בעינת עד שחליתי."
כיום סבי חי בעינת 36 שנים. הוא אינו עובד מפני שהוא חולה.
עד לפני כמה חודשים סבי עבד בסדנת קשישים בקיבוץ ובנה יצירות רבות ומופלאות ממקלות ואטבים.
*מלחמות מקומיות בין הערבים והמתיישבים היהודים בארץ ישראל בכל שנות ה-30.
ידועים ביותר מאורעות תרצ"ו – תרצ"ח.
מתוך עבודת שורשים של שלומית סטולר – 1991