יעל אליהו לבית כהן

מתוך עבודת השורשים של מור אליהו, בתם הבכורה של יעל ז"ל ופישקה יבדל"א.
העבודה נכתבה בשנת 1999 בביה"ס האזורי "חוף השרון" בשפיים.

אמא נולדה בתאריך 9.4.58 בבית החולים השרון בפ"ת להוריה לאה ושלמה כהן, כשלישית מתוך 6 אחים: טובה, יעקב, יואל, מיכל וגיא.
סבא שלמה וסבתא לאה עלו לארץ במבצע "מרבד הקסמים" ו"כנפי נשרים" -מהעיר חביל שבתימן.
הם נישאו בתימן כשהיו בני 13 ו-14 ובנם הבכור נולד בתימן כשסבתא לאה הייתה בת 13.
לאחר שנחתו בארץ הגיעו ישר למחנה העולים בראש העין, שם נשארו והרחיבו את משפחתם.
בנם הבכור נחטף – עם פרשת ההיעלמות של ילדי תימן, כשהיה בן 3 חודשים בלבד.
סבתא לאה לא למדה מעולם בבית ספר ולא שירתה בצבא, היא התפרנסה מעבודה במשק בית.
סבא שלמה למד תורה, אשתו וילדיו היו כל עולמו והוא נפטר מהתקף לב בגיל 65 בלבד בשנת 1984.
עד גיל 28 חיה יעל עם משפחתה בראש העין, שם למדה בבית הספר היסודי רמב"ם ובתיכון מקיף ע"ש רוגוזין שבעיר. כשהגיעה עת הגיוס לצבא, יעל בחרה שלא לשרת. היא עבדה כשנה כפקידה בבית משפט במחלקה להוצאה לפועל. אחרי שנה, בגיל 19, שנתה את החלטתה ובחרה להתגייס לצבא. היא שירתה בתור פקידה ברפיח באוגדה 440 ובגשר אדם, בגבול בין ישראל לירדן. בסוף שירותה הצבאי שימשה כפקידת שלישות. עם שחרורה הלכה לעבוד במשרדים בחברת וולוו, שם עבדה חמש שנים.
"בשנת 1985 הכירה יעל את פישקה ובשנת 1986 נישאו ויעל עברה לקיבוץ עינת.
כאן נולדנו אני – מור, אחיותיי ואחי – עדי, אפרת, רן ויובל. בעינת אמא עבדה בגני הילדים, במפעל הנעליים, במעדני-בר, ובכל-בו.
כיום אמי בת ארבעים ושתיים ועובדת בכל-בו. תחביביה: לנקות, לשחק במחשב, לבשל ולראות טלויזיה.
היא לא אוהבת לשטוף כלים, וגם כשיש בלאגן ושלא מקשיבים לה."
תהי נשמתה צרורה בצרור החיים.