אתר זיכרון - קיבוץ עינת

יורם אבולניק

י"ג אב תש"ז - 30/07/1947

כ"ו באייר תשכ"ז - 05/06/1967

סיפור חיים

תאריך לידה עברי:י"ג אב תש"ז
מקום לידה:רמת הכובש
שם האב:אברהם
שם האם:חווה
מקום נפילה:סיני

בן אברהם וחוה. נולד ביום י"ג באב תש"ז (30.7.1947) בקיבוץ רמת הכובש. 1953 עבר עם הוריו לקיבוץ עינת ושם סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים. היה נער שקט, צנוע ועליז. אהב מוסיקה, פרחים ובעלי-חיים. בחברת הילדים בני גילו הצטיין בטוב-לבו, בסבלנותו ובנכונותו לעזור לזולת. השתייך לתנועת "הנוער העובד והלומד". היה פעיל בשטח הספורט והראה עניין בטיולים הקשורים בהכרת הסביבה ונוף-הארץ. באוגוסט 1966 גויס לצה"ל וכעבור אחד-עשר חודש בערך הצטרף לפי בקשתו ליחידת סיור בשריון. ימי הכוננות של מלחמת ששת הימים הגיעו ויורם יצא עם יחידתו לחזית הדרום. השתתף במערכה על כיבוש רפיח והמשיך לנוע בקרבות תוך אבידות ליחידתו לעבר צומת שיך-זוויד עד למוצב אל-ג'ירדי אשר בסיני ושם נפגע הג'יפ שבו נסע על ידי פגז ישיר של האויב – והוא ושני חבריו לקרב נהרגו בו במקום. היה זה ביום הראשון לקרבות, כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי והועבר לאחר זמן למנוחת עולמים בבית-הקברות של קיבוץ עינת. חוברת לזכרו הופיעה בהוצאת קיבוץ עינת ביום השנה לנפלו. "עלי עינת", עלון המשק, הוקדש לזכרו. בספר "סיירת השריון" הועלה זכרו. גם בקובץ "בדרכם", לזכר חברי איחוד הקבוצות והקיבוצים הועלה זכרו ופורסם מעזבונו.

יהי זכרו ברוך.

(סיפור חיים זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך על ידי משרד הבטחון)

יורם עם דובי רודברג

יורם בחוג המשפחה

תום וטוהר

(מתוך חוברת הזכרון ליורם שהוצאה לאור על ידי קיבוץ עינת והמשפחה, תשכ"ח, 1968)

טוב-לב, כולו טוהר, תמים – אלה הם הקווים המאפיינים את דמותו. טרם הספיק להתוות לו משהו קבוע וברור ביחס לאפיק חייו בעתיד. הריגה ורצח – זה ניגוד מוחלט לאופיו, להלך מחשבותיו.
בחודש זה לפני שנה נכנסו יורם ובני כיתתו לחברות במשק. כמו לכולם הייתה גם לו הכמיהה להשתלב בבנין וביצירה, עם שובם מצה"ל.
יורם היה בין הראשונים מבני הכיתה שיצא לשרת בצה"ל. הברכה המסורתית "צאתך לשלום ושובך בשלום" ליוותה גם אותו…
יורם – בפי חבריו לכיתה היה "אובול" (קיצור מאבולניק), חברים קראוהו: "כושי" – שחרחר, שיער מתולתל שחור, פנים נעימים ומחייכים, טוב לב נדיר. בו ובחבריו, שמספרם כה רב, פגעה אש העופרת, ששולחה ממצרים, ירדן וסוריה. ואיך לעצור דמע על זיו עלומים שאבדו?
במה לנחם הורים שכולים, אחים, אחות ובני משפחה ענפה?
נתנחם בזאת, שבזכות יורם וחבריו נחל צה"ל את הנצחון.
בזכותו ובזכות חבריו לקרב, נשאר הישוב שלם ואיתן.
הנני מרכינה ראשי לזכרו.

רבקה דן

יורם עם בני כיתתו – הלל, ישראל ואהרון