יונה גרנות (גלבר)

היום אנחנו מלווים אותך יונה בדרכך האחרונה, נפרדים מחברה ותיקה שעשתה דרך ארוכה וחלוצית בארץ ישראל ובקבוץ. אני הכרתי אותך לראשונה לפני 33 שנה כשעלינו לעינת. היית אשה יפה, וחברים ותיקים מרמת הכובש תמיד ספרו שכשהיית צעירה היית יפהפיה. יונה, את היית אשה שאהבה דברים יפים והיה לך הרבה טעם טוב. אני זוכרת שתמיד עצרת אותי בדרך והייתה לך תגובה על המראה שלי, הלבוש והקישוטים. שאלת: איפה את מוצאת את כל הדברים היפים שלך? " על כל חג או אירוע שהיה במשק טרחת להגיד מה מצא חן בעינייך ומה היה מיותר. הקפדת לבוא לכל אירוע. אהבת את השיר, את הקישוט, את התנועה ותמיד לוותה אותך בת-שחוק נעימה וחברית. אני יודעת שהרבה שנים עבדת במטבח והיית המבשלת. את זכורה לי עובדת בגינה שלך, אוהבת פרח ועץ. היה לך יחס חם לבעלי חיים. היית אשה עם נשמה. גידלת שלושה בנים ואני חושבת שהכישרון שלהם באומנויות והיחס החם שלהם, גם לאנשים וגם לסביבה, בא ממך. היית אשה שידעה לחוות חוויות עם עיניים פקוחות והיה לך לב חם למשפחתך הקרובה ולחבר וילד שחי בסביבתך. בשנים האחרונות לחייך ידעת הרבה צער. היית חולה, מחלתך הכבידה בראש וראשונה עלייך. ראיתי את העצב בעיניים, ידעתי שאת פגועה. בני משפחתך עברו יחד אתך תקופה ארוכה של סבל גופני ונפשי. ביום בו נפטרה אלישבע, כלתך האהובה, נשברת גם את. לא יכולת לעמוד יותר ביגון ובצער הגדולים מנשוא, ולא קמת יותר ממיטת חולייך. משפחת גרנות – הרבה כאב וצער מלווים אתכם בשנה האחרונה. המכות ניתכות אחת אחר השנייה, וכולנו משתוממים מאיפה לוקחים כוחות נפש להמשיך לעבוד ולפעול ולעזור אחד לשני. לך יונה יש חלק גדול ומכובד – באישיות של בניך, ואנו מאמינים בך אלתר שיהיה לך הכח לראות את המשפחה החמה והטובה שיש לך. שעם כל הכאב והצער והקושי הגדול בפרידה מאשה שחיית איתה כל כך הרבה שנים. יעמדו לזכותך רגעים יפים עם נינים, נכדים וילדים. תהי נשמתה צרורה בצרור החיים.