חייקה פינקלשטיין

לסבתי ז"ל נתנו הוריה את השם "חיה", אבל כולם קראו לה חייקה. שם משפחתה מילדות היה רוזנפלד וכשנישאה לסבי יצחק שינתה את שם משפחת ל"פינקלשטיין". שמות הוריה: מרדכי ויוכבד. שמות אחיה ואחיותיה: רחל, נחמיה וחיים.
סבתי נולדה ב- 29 ל-דצמבר, 1911 בעיר זדולבונוב שבפולין.גדלה בבית ציוני מסורתי, אבל לא דתי. אביה היה חייט והיה לו בית מלאכה ופועלים. אמה יוכבד הייתה עקרת בית. עד גיל שש שהתה חייקה בבית הוריה. בגיל שש התחילה ללמוד בבית הספר העברי "תרבות", שבו הייתה הפולנית רק שפה שנייה והעברית שפה ראשונה.
עם סיום בית הספר העממי עברה לתיכון בעיר קרובה, אבל למדה בו רק שנתיים מכיוון שהחליטה ללכת ללימודים בסמינר למורים. את הסמינר היא עזבה אחרי חצי שנה בגלל מחסור בכסף, חזרה הבייתה ועסקה במתן שיעורים בעברית, לאחר מכן הצטרפה לתנועת "החלוץ" ויצאה לאחד מקיבוצי ההכשרה.
ב-1935 הגיעה לקלוסובה, אחד מקיבוצי ההכשרה הגדולים בפולין. שם עבדה במגוון עבודות ובהן עבודות פיזיות כגון העברת לוחות עצים מהנגרייה. במחנה הייתה סבתי אחת המועטות שידעו עברית וחלק מעבודתה היה מתן שיעורי עזר בעברית. לאחר שלוש שנים נסגר מחנה ההכשרה ב"קלוסובה" מסיבות מדיניות והעלייה לארץ הוגבלה. לחברים לא היו מקורות עבודה ופרנסה. חייקה עברה לוורשה ועבדה שם כאם בית לקבוצה. רוב חברי הקבוצה כבר עלו לארץ בעלייה הליגלית או הבלתי ליגלית (בלתי חוקית – "עלייה ב'"). היא שהתה בקבוצתה שנה אחת ואז אושרה לעלייה. הייתה בין האחרונים שעלו בעזרת סרטיפיקט (רישיון העלייה). ב-1939 עלתה לארץ והגיעה לקיבוץ גבעת השלושה. חברה, סבי יצחק, כבר שהה שם שנתיים. לאחר שהגיעה לקיבוץ התחתנו סבי וסבתי והקימו משפחה. כעבור חצי שנה פרצה מלחמת העולם השנייה. כל משפחתה של סבתי שנשארה בפולין נספתה בשואה.
ב-1940 נולדה לזוג בתם הבכורה, אביבה. אחרי שש שנים נולד הבן דודי וכעבור עוד שש שנים, ב-1951 נולד הבן הצעיר, אבי – מוטי.
בשנת 1952 חל "הפילוג" בתנועה הקיבוצית. סבתי וסבי עברו להקים את קיבוץ עינת ובו התגוררו עד סוף חייהם.
במשך רוב שנותיה בקיבוץ הייתה סבתי חייקה מטפלת בילדים. בשנים האחרונות לחייה עבדה בבית החרושת לנעליים של קיבוץ עינת. לצערי לא זכיתי להכיר את סבתא חייקה. היא נפטרה מהתקף לב בחודש מרץ 1985.
יהי זכרה ברוך.