חביבה מדורסקי

אימא נולדה באפריל 1908, בת לשרה וחיים ליפסקר. במשפחה היו עוד שלוש אחיות ואח. המשפחה היתה דתית והם חיו בעיר ורשה בפולין.
אימא היתה חברה בתנועת נוער "החלוץ" בעוד שאחיה אברהם (אברמק), היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר". שניהם היו ציונים ושאפו לעלות לארץ ישראל.
בשנת 1925 הם הגשימו את חלומם ועלו ארצה, אמא הצטרפה לקיבוץ גבעת השלושה שנוסד באותה שנה. אחיה אברמק, הצטרף לקיבוץ רמת יוחנן והיה פעיל מאוד בתנועה הקיבוצית.
אברמק ניסה להעלות את כל המשפחה מוורשה לארץ ישראל, אך ללא הצלחה.
בשואת מלחמת העולם השנייה ניספו הוריהם ו-3 אחיותיהם.
אימי הכירה את אבי מרדכי (מוטיה) מדורסקי בקיבוץ גבעת השלושה.
בשנת 1935 נולדתי אני, בתם היחידה – מרים מדורסקי. לימים התחתנתי עם עמירם אלישבילי, בן כפר מעש.
אימא הייתה מטפלת בתינוקות בקיבוץ, היא נשלחה לקורס מטפלות ב"הדסה" ירושלים ונחשבה מומחית בתחומה.
אנשים רבים מהקיבוץ ומחוצה לו, באו להתייעץ איתה בנושא גידול וטיפול בתינוקות. כשאימא התבגרה היא סבלה מבעיות גב, באותה תקופה נהגו לחבוש את הגוף בגבס לתקופה ארוכה. לאחר הטיפול הממושך, אימא החלימה אך לא חזרה לטפל בתינוקות. לאימי היו ידיים טובות והיא עברה לעבוד במחלקת הפיניש במפעל הנעליים של הקיבוץ. בצוות היו גם: חנה קנט (שפירא), חביבה לויט, מינה רודברג ואחרות. גם כאן היא הייתה מעורבת בכל הנעשה וידעה למצוא את המשפט הנכון ולהגיב על ההתרחשויות במפעל.
אימא זכתה לראות בחייה שלושה נכדים: רן, טל וגל ושני נינים.
אימא חביבה נפטרה בשיבה טובה בשנת 1996, בת 88. נקברה בקיבוץ עינת.
יהי זכרה ברוך.