בתיה תבור

נולדתי בארץ בתקופת המאורעות, בזמן ההתקפות על יהודי חברון ובכל ארץ ישראל. גרנו על גבול תל אביב יפו, ברחוב עין יעקב.
כשאמא שלי הייתה צריכה לחזור איתי הביתה אחרי שנולדתי, היו מאורעות וחזרנו הביתה רק אחרי מספר שבועות.
מאורעות פרצו גם ב-1936 – דיברו הרבה על המופתי ועל אבו ג'ילדה השודד.
אחותי ואני גדלנו בתל אביב הקטנה – שיחקנו על הג'ומס, עצי השיקמים. תל אביב הייתה בנויה, כולה על חול. למדתי בבית ספר "ביאליק".
בכל כיתה היו 50 תלמידים. בכיתה ז' הצטרפתי לצופי הנוער הציוני – הקן שלנו היה ליד כיכר דיזנגוף.
את סבא שלמה הכרתי בגיל 17 שבוע לפני "השבת השחורה" שבעיר קראנו לה "העוצר הגדול". נישאנו בשנת 1947 – השנה שבה הוחלט באו"ם על הקמת מדינה יהודית. ב- 1948 נולדה ליאורה. גרנו שנתיים ברמת גן ואחר כך עברנו עם הבנות שלנו לגור בעינת.