אליהו שלזינגר

נולד בשנת תרע"א (1911) בצ'כאנוב שבפולין. שמונה שנים היה חבר בתנועה החלוצית וחמש שנים עשה בהכשרה. את הכשרתו עשה עם שלושים בני-נוער בחוותו של פריץ פולני. באחד הימים פיטר מנהל העבודה, שונא יהודים, אחד מן החבורה, אבל הנערים והנערות שבנקודת ההכשרה הכריזו על שביתה והכריחו את המנהל להשיב את החבר לעבודתו. אליהו זכר מקרה זו כאחת החוויות עמוקות שנתנסה בהן. בתחילת 1938 עלה לארץ ישראל, הצטרף לקיבוץ רמת-הכובש ועבד בטוריה בפרדסי "הגוש". הוא גילה חריצות רבה וחדוות-יצירה בעבודתו וגם חיבה מיוחדת לטבע. מחוץ לארץ הביא עמו זרעים שהיו רכושו היחידי בדרכו רבת התלאות והסכנות. לאחר גמר יום העבודה היה מטפח גינה ששימשה לו מעין תחנת-ניסיונות. בז' באב תרצ"ח (4.8.1938), בשובו מעבודתו במשאית, עלה הרכב על מוקש ובהתפוצצות קיפד אליהו את חייו. עמו נהרגו שבעה נוסעים נוספים. בן עשרים ושבע שנים היה במותו. הובא למנוחות רמת הכובש.