שמואל (שמוליק) מהרם

שמוליק נולד בקיבוץ גבעת השלושה ההיסטורית, להוריו שרה ופנחס מהרם שעלו מקנדה עם בתם הבכורה שושנה.
שמוליק גדל ב"גבעה" ולמד בבית הספר המקומי. במסגרת החינוך הקיבוצי, השתתף שמוליק גם בעבודה במשק בית הספר. עבד בגן הירק, לול העופות וגינות הנוי. בתקופת נעוריו עבד עם שאר בני גילו בכל ענפי המשק. מאביו שהיה טרקטוריסט במשק, למד שמוליק לנהוג בטרקטור. לבילוי משפחתי היה נוסע עם הוריו ואחותו לחוף הים או לתל אביב. כחלק מהחינוך הקיבוצי היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. הפעילות בתנועה כללה שיחות עם מדריכים על נושאים חברתיים, ובהן השתתפו החניכים גם בויכוחים. בחלק השני של "הפעולות" בתנועה עסקו החניכים במשחקי חברה, לימוד שירים ובריקודי עם.
לפני מלחמת השחרור הורגשה המתיחות גם בין בני הנוער. שמוליק וחבריו עסקו גם בהסתרת תחמושת כשהם נושאים בכיסים ובחולצות כל דבר שהמבוגרים אמרו להם להסתיר, כגון: רימוני יד, כדורים, מחסניות וכיוצא באלו דברים קטנים ששימשו לתפעול הנשק של ההגנה שהיה ב"סליק" בקיבוץ.
בילדותו ובנעוריו הרבה שמוליק לקרוא, בעיקר ספרי מסע – גילוי ארצות, אגדות עם ממדינות שונות. וכן ספרים בנושאים רבים ושונים. בעיקר אהב לקרוא ספרי מלחמה.
בארון הספרים של ההורים היו מילונים עבריים וסיפורי אגדות של האחים גרים באנגלית. במשפחה נשמר חפץ בעל ערך והוא מגילת אסתר שגילה כ-300 שנה.
לדעתו של שמוליק חמש המילים העבריות שמקשרות בין כל יהודי העולם הם: "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד".
בשנת 1953 עקב הפילוג בתנועה הקיבוצית, עברו בני המשפחה לעינת. שמוליק התגייס לצה"ל והשתתף במבצע סיני (קדש) ב-1956. ביום השני של הקרבות נפצע שמוליק והועבר לאישפוז וטיפול בבית החולים תל-השומר. רבקה היתה אחות בבית החולים והשתתפה בטיפולים בשמוליק. כך הכירו, התאהבו והפכו לזוג. שמוליק החלים מפציעתו ולאחר כ – 3 שנים של חברות נשא את רבקה לאשה. החתונה היתה בחדר האוכל הישן בעינת ותוכנית המסיבה נערכה בבית התרבות של עינת "בית אחוה". רבקה הצטרפה אל שמוליק ויחד הקימו את משפחתם בעינת.
שמוליק היה פעיל בחיי התרבות בעינת. הוא אהב לשיר והכיר גם שירים חסידיים, אותם היה שר לפני חברים לפי בקשותיהם. בחגים ומסיבות היה שר במסגרת המקהלה שהופיעה בטקסים השונים. כמו כן אהב לרקוד והשתתף בלהקות מחול שהתארגנו לקראת חגים ומסיבות. שמוליק עסק גם בספורט והשתתף בנבחרת הכדורעף של עינת שהתחרתה בליגה גבוהה.
שמוליק אהב מאכל מיוחד שלא היה בחדר האוכל בקיבוץ, לכן הכין בבית – טיגן על תנור חימום מנפט דג מלוח עם בצל.
דירת המגורים של שמוליק ורבקה וילדיהם היתה בהתחלה חדר אחד שהיו בו מיטה, ארון, שולחן ושלושה או ארבעה כיסאות. למרות הצפיפות, תמיד היה מקום לעוד אורח.
שמוליק שמר על קשר עם הוריו פנחס ושרה. עם שמוליק הם דברו בעברית, אבל ביניהם דברו אידיש ואנגלית.
ההווי השכונתי בעינת הורגש בעיקר בקיץ. דיירי השכונה היו יוצאים אחרי העבודה ויושבים על הדשא כשהילדים היו משחקים וההורים היו משוחחים ביניהם.
לשמוליק ורבקה נולדו 5 ילדים : פיני, אילן ז"ל, איילת, טל ואיתן. אילן ז"ל נפטר במפתיע בעת שהותו בארצות הברית בעבודתו. לזכרו של אילן הוקם בעינת "גן אילן" שבו מתקני שעשועים לשמחת הילדים.
ברוב שנותיו בעינת עבד שמוליק כנהג. תקופה מסוימת כנהג במאפיה ומאוחר יותר נהג משאית.
לפני כשנה נפטרה סבתא רבקה. שמוליק נעזר בילדיו ובנכדיו, אך הלך ונחלש. בליל כ"א באדר תש"ף עמד לבו מלכת.
נקבר בבית העלמין בעינת. בלוויתו השתתפו רק בני המשפחה הקרובים עקב הסגר שהוטל בתקופת מגיפת הקורונה.
יהי זכרו ברוך.