רבקה רוזנשטיין

תרע"ה - 1915

כ"ה אב תשמ"ז - 20/8/1987

רבקה רוזנשטיין

תולדות חייה / קרן כהן – רוזנשטיין

סבתי נולדה בליטא, בעיר רוסין ב 1915 בת ללובה ואלכסנדר.
ליטא הייתה הרבה זמן תחת שלטון רוסי ולאחר מלחמת העולם הראשונה קיבלה עצמאות. גם היהודים בתוכה נהנו משוויון זכויות. היישוב היהודי פתח בתי ספר בהם למדו עברית, אך המצב הכלכלי היה די קשה. סבתא רבקה סיימה את בית הספר והתחילה לחשוב על דרך כדי להגיע לארץ ישראל. האווירה בארץ ובבית אביה הייתה לאומית – ציונית, סבתא עבדה בתנועה למען ארץ ישראל. אספה תרומות שיהודים תרמו ע"י קופסת הקרן הקיימת לישראל. היא מכרה שקלים לפני הקונגרסים הציוניים ועוד פעולות שכאלה.
השאיפה להגיע לארץ ישראל הכריחה את הנוער לחפש דרך כדי להגשים מטרה זו. היות ושערי הארץ היו סגורים חלקית לעליית יהודים בימי השלטון האנגלי, אחת הדרכים לקבל היתר לעלות לארץ הייתה עריכת נישואים אזרחיים לגבר ו-או אישה בעלי "סרטיפיקט" – אשרת הגירה מטעם השלטון הבריטי בארץ ישראל ("המנדט"). כך היו מקבלים אשרת-עליה גם לבן / בת הזוג.
בדרך זו הגיעה סבתי לארץ ישראל ב-1938. היא החליטה להצטרף לקיבוץ והגיעה לגבעת השלושה. שם עבדה במסירות ובאחריות בכל מיני עבודות: בבתי הילדים, מחסן בגדים ומטבח ילדים.
תנאי העבודה בשנים ההם היו מאד קשים. המצב הכלכלי קשה והיה חוסר עבודה בארץ. בקיבוץ היו גם תנאי מגורים קשים. החברים גרו שלושה -ארבעה בחדר אחד, בצריף, ללא מקלחת ושירותים במקום.
ב"גבעה" היא הכירה את קרל רוזנשטיין, הם נישאו והקימו משפחה.
בנם היחיד צבי (אבי) נולד ב – 5.8.1941.
בשנת 1952 היה פילוג בתנועה הקיבוצית וסבי וסבתי החליטו להצטרף לפלג שייסד את עינת. בהיותה בעינת עבדה במחסן בגדים.
היא מאד אהבה עבודות של מלאכת יד והייתה מוכשרת בתחום הזה. סבתא מאד אהבה גם לבשל.
היא הייתה ידועה בעוגות שאפתה ובמיוחד זכורה עוגת הנפוליאון המופלאה שלה.
ב -1982 חלתה, הייתה משותקת בחלק השמאלי של גופה ואושפזה ב"בית הרצפלד" בגדרה.
במשך שנים נסענו לבקר את סבתא. עד אשר קיבלנו את ההודעה שנפטרה – בכ"ה אב תשמ"ז 1987 .
יהי זכרה ברוך.

קרל ורבקה עם הנכדים – גדי וקרן בעינת – 1975

קרל ורבקה בעת נישואיהם – 1938

קרל ורבקה עם הבן צבי – גבעת השלושה – 1942