נמרוד סטולר

דמעות של עצב כאב וצער.
נמרוד ידידי, אולי המילים יוכלו מעט לדובב ולספר עליך.
שנים בילינו יחד בעבודה, בחברה, במחנות וטיולים בארץ, ואיפה לא, בעצם.
בחריש ובקציר בשדות הנגב, בטרקטורים ובקומביין ובכל כלי העבודה היינו יחד.
כשנמרוד ישנו – הכל מסתדר. כל עבודה מבוצעת באחריות ובדייקנות, גם כשיש תקלות, איתו מתגברים, מתקנים וממשיכים.
שקט, מנומס, שוקל דברים לעניין, לא מתפרץ, לא מפריע, יודע למצות את העיקר.
במסיבות אהב לשיר בצוותא לתוך הלילה המתמשך.
תמיד תמהתי: כושר עבודה וביצוע מושלם כזה, אחריות כזו מאין לוקחים את כל התכונות האלו ביחד?.
ואצלך נמרוד זה היה בידיים, בלי בעיות ובלי שמץ של התנשאות.
היית אומר לי: "תן לי לנסות אולי אצלי זה יצליח" – ואומנם לרוב הצלחת והעבודה נמשכה והושלמה.
מתוך ניסיון רכשת ידע רב, כך במסגרוּת ועבודות מכונאוּת, וכך גם בטיולים ובידיעת הארץ.
הכרת את הארץ ואהבת אותה על כל שביל וישוב, מושב קיבוץ ועיר. אל הכנרת, הגליל תל חי, מצדה ועין-גדי הגעת עוד לפני שנים גם בתקופה שהכבישים היו משובשים. אתה בתפקיד או שלא בתפקיד, הגעת בלי בעיות לכל מקום בזמן.
היו זמנים…היינו חוזרים מנסיעה מן הגליל ביום חורף גשום, שיטפונות בכבישים והצעירים רוצים סטייקים. מה עושים? נכנסים לשתי מכוניות ונוסעים. הכביש מוצף ומכונית נתקעת במים, ואז חולצים נעלים יורדים למים דוחפים בידיים, ומחלצים את המכונית.
ואתה בדרכך המסודרת שוקד על יבוש הפלגים והחלקים הפנימיים. מתניע… והתוכנית מתבצעת עד לשעות הקטנות של הלילה.
בכל אירוע, טיול ומבצע, אם במשק ואם בתנועה כאשר עבדנו יחד, היית אחד מן החבר'ה, מושרש, חלק מנוף המקום – הבית והקיבוץ.
עצוב וקשה לחשוב שאינך עמנו. הרי בכל מסיבת רעים כשנשב ונספר על רמת הכובש וחבריה, עינת בראשיתה, אתה איתנו תהיה.
בכל מבט על שדות הכותנה,אתה תישאר חלק מן הנוף.
נמרוד, נמשיך בדרכים שאהבת בביתנו, וכך נזכור אותך.