יהודית טמיר

יהודית בת לאה וחיים דוד גוטפלד, נולדה בתל אביב.
אביה נולד ב -1900 , בעיר טריפין בפולין. הוא היה בן למשפחה בת שמונה בנים ובנות. חיים ואחיו מנחם מנדל עלו לארץ כחלוצים ב1921 והתיישבו ביפו. אח אחד עבר לרוסיה, עוד אחד היגר לבלגיה. ארבעת האחים שנותרו בפולין נספו בשואה.
אמה של יהודית, לאה לבית פרובר, עלתה לארץ בגיל 11 עם הוריה ואחותה הבוגרת. המשפחה התיישבה בבאר יעקוב. האב נחמן, היה חובב ציון, מעריץ של הרצל והשתתף בקונגרס הציוני הראשון בבזל -1987. בתחילת דרכו בארץ עבד בסלילת כבישים, והצטרף ל"בילויים".
חיים גוטפלד הגיע לבאר יעקב, שם הכיר את לאה פרובר. הם נישאו ועברו לגור בתל- אביב. חיים עבד ב"ספינס" – חברה בריטית לאספקת מוצרי מזון. בת"א, ב1924 נולדה בתם הבכורה רות – לימים גלבוע. ויהודית האחות הצעירה נולדה ב 1928.
ב – 1931 התיישבה המשפחה במושב ירקונה. בשנת 1937 נולד האח הצעיר עמי. החיים בירקונה היו קשים. האם לאה ניהלה את המשק והבנות למדו בכפר מלל. יהודית למדה שם עד כיתה ח'. היא טיפלה באימה החולה וגידלה את אחיה הצעיר.
בתחילת שנות ה-40 עזבו הוריה של יהודית את ירקונה והתיישבו בפתח תקוה.
יהודית למדה בבית הספר התיכון "אחד העם" בפ"ת. היא עזרה לאימה בעבודות הבית כאשר אביה המשיך לעבוד בחנויות החברה האנגלית ביפו ובתל אביב.
יהודית התגייסה לצה"ל ב – 1948. היא נישאה ליעקב טוכמאיר – טמיר והמשיכה לשרת בצבא גם אחרי הנישואים. הם גרו ביפו, שם נולדו בניהם – נחמן ב 1949 ויוסי ב 1952. הם התפרנסו מחנות מכולת שהייתה מחוברת לביתם. במשך כ 8 שנים היו למשפחה הצעירה בעיות פרנסה.
יענקל' עסק בעבודות שונות ולמד את עבודת הרפדות ותפירת וילונות – דקורציה.
ב 1956, נענתה המשפחה לקריאת בן גוריון ובמסגרת התנועה "מן העיר אל הכפר", התקבלה לחברות בקיבוץ הצעיר עינת.
סמדר הבת הצעירה נולדה בעינת ב 1958.
החיים בעינת נתנו ליהודית וליענקל' מקום שטוב לחיות בו ואפשרות לתרום לחברה מיכולתם. יהודית עבדה שנים רבות בטיפול בגיל הרך, וגידלה כמה וכמה ממחזורי הילדים שנולדו בשנות החמישים והשישים. היא עבדה יחד עם משקה פז המטפלת הוותיקה, בבית התינוקות ובפעוטון, ואהבה מאוד את העבודה עם הילדים.
במשך השנים יהודית למדה בקורס בישול, עבדה בחדר האוכל של ביה"ס בעינת – חב"ס ולאחר מכן במטבח הכללי. בשנות עבודתה האחרונות, בסוף שנות השמונים, ניהלה את המרכולית החדשה.
בשנות ה 2000, נשרף חדר העבודה של יענקל' – ברפדות ותפירת וילונות והוא איבד את כלי עבודתו. באותה תקופה איבד גם את ראייתו ושמיעתו ונחלש מאוד. יהודית תמכה בו בכל השנים האלו. יעקב נפטר לאחר מחלה קשה בספטמבר 2007.
ליהודית היה קשה להתאושש. היא התמסרה לביתה ומשפחתה, ובדרכה המשיכה לתמוך בכל מי שהיה זקוק לעזרתה.
ב 2008 עברה יהודית לגור בבית דובדבני, נתמכה בילדיה וחזרה מדי פעם לביתה לבלות עם משפחתה. השנה האחרונה לחייה הייתה קשה עליה. בת 86 במותה.
יהי זכרה ברוך.

[הדברים נכתבו מתוך קורות החיים שכתבה וסיפרה יהודית בארכיון לתולדות עינת ב- 2008 ובשיחה של צוות הארכיון עם משפחתה של אחותה של יהודית – רות גלבוע ב – 2016.]