זאב לויט

זאב נולד להוריו נחום ואסתר לויט בעיירה שצ'וצ'ין בפולין. לזאב היו עוד ארבע אחיות שלא עלו לארץ ונספו עם משפחותיהן וההורים בשואה.
האב היה נגר וזאב התמחה בנגרות מגיל צעיר בנגריית אביו. היה ספורטאי ואהב לשחק בכדורגל. בנערותו הצטרף לתנועת "החלוץ" ועבר הכשרה לקראת עלייתו לארץ. בקבוצת ההכשרה פגש את חביבה והזוג נישא בשנת 1933. באותה שנה עלו בני הזוג לארץ והגיעו לקיבוץ תל-יוסף. זאב עבד בנגריה בקיבוץ. לזוג נולדו 3 בנות. הבכורה, נעמי, נולדה בשנת 1934, עינה נולדה בשנת 1940. ב-1942 עברו בני המשפחה לגבעת השלושה והבת הצעירה בתיה נולדה בגבעת השלושה ב-1946.
זאב המשיך לעבוד בנגרות. בין שאר מוצרי הנגרות שייצר היו גם רהיטי גינה מעץ. בעת הפילוג ב-1953 חלק מהרהיטים נמסר לחברים שעברו לגבעת השלושה החדשה, מה שציער את זאב שהתייחס לרהיטי הגן כבני טיפוחיו. זאב היה פעיל בנושאי בטחון ואף היה חבר ביחידת הגפירים – שוטרים שפעלו במסגרת המשטרה הבריטית.
כשעברה המשפחה לעינת הקים זאב את הנגריה וניהל אותה במשך שנים רבות. הנגריה ייצרה מוצרים לדירות החברים, ארונות, שולחנות, שרפרפים. כמו כן ייצרה ריהוט לחדרי החולים, כסאות ושולחנות. כל תיקוני הנגרות שנדרשו בוצעו גם הם על ידי צוות הנגריה בראשות זאב.
נכדו של זאב, גיא, ממשיך בדרכו של הסב ועוסק בנגרות.
בשעות הפנאי אהב זאב לטפח את גינתו ליד הבית, שתל עצי פרי וזכה לאכול מפריים ולחלק לבני משפחתו ולחבריו.
זאב היה איש משפחה מסור, אהב לקחת את בנותיו לטיולים בארץ, לביקורים בערים ירושלים ותל אביב. עם הבת נעמי ביקר בכותל המערבי בירושלים העתיקה עוד לפני מלחמת השחרור. היה אדם חברותי ושמר על קשרים אמיצים עם בני עירו מפולין ועם חברים מההכשרה.
כאשר נולדו לזאב נכדים, התגאה בהם ושמח להיות איתם בכל רגע פנוי. כאב מאד את נפילתו של הנכד משה'לה רז במלחמת יום הכיפורים.
זכה לראות את נינתו, עמית, סייע בגידולה, אהב לטייל איתה כשהיא יושבת בעגלתה, והוא דוחף בגאווה את העגלה בשבילי עינת.
נפטר בגיל 74 ונקבר בעינת.
יהי זכרו ברוך.