דבורה גר (לבית מלצקי)

דברים שכתבה נכדתה זהר גר, בִּתוֹ של משה'לה, בעבודת השורשים שלה, בשנת 1986.

דבורה נולדה ב 5.6.1910 בפולין בעיירה בוצקי, להורים משה וזהבה מלצקי. הבת הרביעית והצעירה במשפחה. לאחיה הבוגרים ממנה קראו: זלמן, מלכיאל וצבי. השפות שדוברו בבית היו פולנית, אידיש ורוסית.
המשפחה היתה ציונית מאד וגם שומרת מסורת וכשרות: הדליקו נרות כל ערב שבת, הלכו לבית הכנסת, חגגו בר-מצוה, חגים וחתונות. אביה של דבורה היה רב ומורה ב"חדר". אמא עבדה בחנות לבדים ולמגבות. לאחר מכן הקים אחיה, צבי, חנות לבדים בביאליסטוק, אך לפני זה הייתה לכל האחים חנות לצבעים, סיגריות ועיתונים.
כל ילדי העיירה למדו בבית ספר עברי בביאליסטוק, מלבד כמה צעירים שבאו ממשפחות עשירות ולמדו בעיר אחרת בגימנסיה.
בית הספר בו למדה דבורה היה משותף לבנים ולבנות, אך ליהודים בלבד. בבית הספר למדו על ארץ ישראל וגם למדו עברית.
בשנת 1934 עלתה דבורה ארצה בנישואים פיקטיביים (נישואים שבהם התחתנו אנשים שרצו לעלות ארצה רק כדי לעלות ולחסוך בתעודות, לאחר מכן היו מתגרשים), מיד עם הגעתה לארץ הצטרפה לקיבוץ גבעת השלושה, למרות התנגדות הוריה. היא היתה היחידה במשפחה שעלתה ארצה ולכן גם היחידה שלא נספתה בשואה.
כאשר היא הגיעה ארצה היא הפכה לחילונית. בגבעת השלושה כולם הכירו אותה וחיבבו אותה מאד. כשהיתה עוד רווקה, היא הייתה גרה עם חברה שלה בחדר. כשמאיר הגיע לקיבוץ הוא היה בא לבקר אותן והיא היתה בטוחה שהוא מבקר את חברתה עד שהציע לה נישואין.
בגבעת השלושה עבדה כאקונומית במטבח. לפני זה עבדה במקום שאליו היו מביאים את החלב מהרפתות (במחלבת תנובה). תפקידה באותו מקום היה לייצר את כל מוצרי החלב .
בשנת 1952 כשהתפלג הקיבוץ לשניים, היה לה קשה לנתק את הקשר עם חברותיה, אך היא עברה עם המשפחה להקים את קיבוץ עינת.
בעינת היא עבדה במטבח והיתה אופה ומכינה מטעמים. הצטיינה בהכנת מיצים ויינות שכונו "מי דבורה" ("מלצקי וואסר").