בתיה הס (לויט)

בתיה נולדה בקיבוץ גבעת השלושה הישנה להוריה זאב וחביבה לויט. היתה הצעירה בין שלושת הבנות שנולדו להוריה. היתה ילדה יפה ופקחית ואהובה על בני משפחתה וידידיה. היתה סקרנית, התעניינה בצמחים, פרחים וציפורים וידעה לזהות אותם בשמותיהם.
בשנת 1953 עברה עם בני משפחתה לעינת. למדה בבית הספר בעינת ובכתה י"ב המקובצת בבית-ברל, ב- 1964 התגייסה לצה"ל. בעת שרותה הצבאי פגשה את איתן הס מעין-גדי ונישאה לו. הזוג השתקע בקיבוץ עין גדי. בעין גדי עבדה בתיה בטיפול בילדים. בתם הבכורה, עדי, נולדה ב- 14.7.1967 . הבעל איתן עבד כנהג משאית.
המשפחה עברה לגור בבת-ים ובשנת 1972 נולדה הבת הצעירה, ענת.
הבעל איתן החל לעבוד ככלכלן בחברת תעופה. בתיה החלה לעבוד כמורה בבית ספר.
בשנת 1978 עברה המשפחה להוד-השרון. בתיה עבדה כמורה בבית ספר ומזכירה בבית ספר לילדים הזקוקים לחינוך מיוחד. בעבודתה בהוראה וכמזכירה הקפידה על שימוש בעברית נכונה ואף תיקנה את עמיתיה בכתיבה נכונה. בתיה הייתה בריאה ופעילה במשך כל השנים עד שהתגלתה בגופה מחלה קשה והיא בת 55 בלבד. גם לאחר שחלתה המשיכה בעבודתה במשך שנים בהן עברה טיפולים ותקופות סבל ממחלתה.
בתיה הייתה פעילה גם בשעות הפנאי. הרבתה לקרוא ספרים, השתתפה בחוגים לריקודי עם בהם התמידה לרקוד עם בעלה איתן. אהבה לשיר והשתתפה בחבורה שהייתה מתכנסת מדי פעם לערבי שירה ושיחות על ספרות. אהבה לפתור תשבצים והצטיינה בפתרון תשבצי הגיון קשים. אהבה נסיעות וטיולים. שמרה על הופעה חיצונית נאה, תמיד נראתה מטופחת, מסודרת ונשית.
ב – 28.4.2000 נולדה לבתיה נכדתה היחידה, אביגיל. בתיה אהבה לבלות עם נכדתה ולהקריא לה ספורים מספרי ילדים.
היתה כל השנים בקשר עם בני משפחתה, הרבתה לבקר את הוריה בעינת, נפגשה באופן קבוע עם אחיותיה. האחיות קבעו מפגש קבוע פעם בחודש בתל אביב לארוחת בוקר וקפה במסעדה, שיתפו זו את זו בחוויותיהן והעצימו את יחסי המשפחה.
נפטרה בטרם עת בגיל 59 , נקברה בעינת.
יהי זכרה ברוך.