אשל ברסלר

אשל נולד להוריו רחל לבית שטרן ואריה (לייבלה) ברסלר, בקיבוץ גבעת השלושה המקורי (1925 – 1952).
הוא גדל ולמד ב"גבעה" ובתיכון המשותף עין חרוד – תל יוסף.
אשל שירת בפלמ"ח ועם קום המדינה התגייס לצה"ל. לאחר השחרור חזר לקיבוצו גבעת השלושה.
בעת הפילוג בתנועה הקיבוצית נשאר עם כמה מחבריו בגבעת השלושה החדשה (הקיבוץ המאוחד). אשל רצה להמשיך בלימודי חקלאות.
מזכירות קיבוץ עינת הציעה לאשל לעבור לעינת ולהתחיל בלימודים באוניברסיטה העברית ואשל נכנס לחברות בעינת.
בשנת 1954 החל אשל את לימודיו באוניברסיטה העברית והמשיך בפקולטה לחקלאות ברחובות. בשנת 1958 סיים את התואר השני. במהלך לימודיו ואחריהם לימד חקלאות, קרקע ומים וגידולי שדה בבית הספר בעינת.
בשנת 1959 התמנה לניהול 'שירות השדה – בשה"ם (שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות) ובשנת 1961 הושאל לעבודה כחוקר באגף לקרקע ומים, שבמכון הלאומי האוניברסיטאי לחקלאות ברחובות, לימים – "מינהל המחקר החקלאי".

אשל נשא לאישה את רותי וולף בשנת 1956. רותי סיימה את לימודיה בבי"ס לפיזיוטרפיה באסף הרופא ובמהלך שהותם בקיבוץ עינת הדריכה נשים בהריון לקראת לידה והקימה קבוצת התעמלות מעורבת של נשים וגברים.
לאשל ולרותי נולדו שלוש בנות: גלית נולדה בקיבוץ, מיכל ויעל נולדו ברחובות.
בשנת 1988 עברה המשפחה ליישוב הקהילתי כרמי יוסף.

בשנת 1961 הודיע אשל על עזיבת קיבוץ עינת והמשפחה התיישבה ברחובות .
לאחר חזרתו לשרות ההדרכה (משרד החקלאות) מילא תפקיד של מדריך ארצי להשקייה ועבד כחוקר בכור בנחל שורק בהדרכתו של דר' רפי מוקדי שנהרג מאוחר יותר במלחמת ששת הימים. בכור החלה התעניינותו בנושא המסת חומרים בקרקע ובמים.
בשנת 1965 נשלח מטעם משרד החקלאות להשתלמות בנושא מליחות בארה"ב ונשאר ללימודי דוקטורט. את הדוקטורט סיים בשנת 1969 באוניברסיטת פורט קולינס קולורדו, בנושא: "מליחות קרקע ומים והשפעתם על גידולים חקלאיים".
עם חזרתו לארץ התקבל כחוקר באגף לקרקע ומים, במכון וולקני.
אשל ברסלר החוקר עסק בתחום מליחות מים וקרקע, המשלב ניסיון מעשי חקלאי עם גישות אנליטיות ותיאורטיות. עבודותיו המדעיות הוקדשו לשלושה תחומים עיקריים:

1. הבנת תהליכי מעבר של מים ומומסים עד למי התהום.
2. פיתוח תיאורטי של תורת ההשקייה, לימוד תנועת המים בקרקע כפונקציה של שיטות השקייה – המטרה, טפטוף והשקייה בתלמים.
3. פיתוח מודלים מתמטיים המאפשרים חיזוי המלחת קרקע ומי תהום וחיזוי המסת חומרים נוספים בקרקע, כמו פסולת רדיו אקטיבית, ופיתוח שיטות להאטת התהליך.

פעילותו המדעית התפרסמה בכ- 150 עבודות מחקר שהתפרסמו כמאמרים בספרות מקצועית בכל העולם.
פרופ' אשל ברסלר לימד בפקולטה לחקלאות ברחובות ובאוניברסיטת תל-אביב. הוא השכיל להנחיל את מקצוע "קרקע ומים" לדורות של תלמידים שהם בעלי תפקידים בכירים בתחום הקרקע והמים.
תרומתו ופעילותו הציבורית במנהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

• חבר הועדה הפרופסיונאלית של מנהל המחקר משנת 1981.
•  מנהל המחלקה לפיסיקה של הקרקע משנת 1985.
• מנהל המכון לקרקע ומים, החל משנת 1987 ועד למועד פטירתו בשנת 1991.
• חבר הועדה האקדמית של המנהל, משנת 1989.

אשל זכה למספר פרסי הוקרה מטעם האגודה למדעי הקרקע:
פרס "יופה", 1980, פרס "לנדאו למחקר", 1986 וכן לעמית כבוד מטעם האגודה האמריקאית למדעי הקרקע, 1990.
מחקריו בנושאי "השקייה וטפטוף" סוכמו בשיתוף ד"ר דסברג, בספר שיצא לאור בשנת 1985, ספר חשוב על נושא: "קרקע מליחה ונתרנית – עקרונות, דימוי ודינאמיקה" בשותפות ד"ר מקניל וקרטר מארה"ב. ספר זה תורגם לשפות נוספות מלבד אנגלית – סינית, רוסית ועוד.
פרופ' ברסלר שהה בשבתונים בארה"ב, השתתף בכנסים רבים בתחום ההשקייה והמים, השתתף בדיוני קרן Bard בארה"ב, העביר השתלמויות במדינות רבות בעולם.
נסיעתו הראשונה לסין הייתה בשליחות האו"ם עוד לפני שהיו קשרים דיפלומטיים רשמיים או קשרים עם מוסדות מחקר בסין. נסיעתו השניה, בשליחות האקדמיה הישראלית למדעים היתה עם חוקרים נוספים ממכון וולקני לכנס עם חוקרים סיניים בבייג'יין.
במהלך הכנס חש לא בטוב ונפטר מדום לב במלון בבייג'ין, מוקף בחבריו המדענים. והוא בן 61.
במשך השנים במסגרת תפקידיו נסע למדינות רבות בעולם ותמיד הקפיד על קשרים הדוקים עם חבריו מהקיבוץ, מפליא בהומור הציני – ישראלי ושומר על הפשטות והצניעות שאפיינו את אורח חייו. תנוחה אופיינית – אשל קורא בעיתון, במאמר או בספר, צמא למידע חדש.
אשל דאג שמאמריו יתפרסמו בעיתונות העברית כדי שאביו ובני דורו יוכלו גם הם להיות חשופים לתכנים ולמחקרים המתקדמים בעולם.
אשל תכנן לצאת לפנסיה ולנסוע לסיאטל כדי לתכנן מודלים ישימים להטמנת פסולת גרעינית. איש חזון היה, צופה את העתיד לבוא בכל הנוגע לאיכות הסביבה, אך לא זכה להגשים את חלומו.
אמר עליו פרופ' יוסף שלהבת: "פרופ' ברסלר תרם באופן משמעותי לקידום מדע הקרקע בעולם, ובכך האדיר את שם ישראל בקהילייה המדעית הבינלאומית, הציב מטרה וידע לממשה ויחד עם זאת ידע להיות חבר."
יהי זכרו ברוך.

* תולדות החיים נכתבו ע"פ שיחה עם גלית ברסלר, בתם הבכורה של אשל ז"ל ורותי ברסלר תבדל"א. כמו כן שאבנו מידע מאתר "משרד החקלאות ופיתוח הכפר" ומסיפורי חברו זוהר שוהם מעינת, ואילנה גרנות, ידידת המשפחה מעינת.